בִּידוּד 

↲ חֲדַר בִּדּוּד

    סֶרֶט בִּדּוּד - החלופה העברית לאִיזוֹלִיר בַּנְד

    תָּא בִּידוּד, צִינוֹק

 

בִּדּוּל

בָּדוּל (דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה)

מְבֻדָּד 

מְבוֹדָד, מְנֻתָּק, פְרַגְמֶנְטָרִי, קָטוּעַ, מְקֻטָּע; מֻפְסָק

מְבוֹדֵד (שאינו מוליך זרם חשמלי או חום, 

שתכונותיו מאפשרות שימוש בו כחומר בידוד)

 

בּוֹדֵד

↲ אִי בּוֹדֵד

    אֵשׁ בּוֹדֶדֶת

    דִּבֵּר בְּבוֹדֶדֶת

    זְאֵב בּוֹדֵד

    חַיָּל בּוֹדֵד

 

בָּדָד

לְבַד (בלי אף אחד);

↲ סוֹלִיקוֹ (סלנג), סוֹלוֹ; 

    זוּלָתִי (מליצית), מִבִּלְעֲדֵי (מליצית), זוּלַת, מִלְּבַד

    לְבַד מִ, פְּרָט לְ, חוּץ מִ, לְהוֹצִיא, לְמַעֵט

 

מְנֻתָּק (בלשון הדיבור) - חי או שרוי בנפרד, חַי בְּתוֹךְ בּוּעָה, תָּלוּשׁ

מְנֻכָּר, מְרֻחָק, מְסֻיָּג; צוֹנֵן, קָרִיר, קַר, עָצוּר, מְרֻסָּן, מְאֻפָּק, סְטוֹאִי; 

מְנֻכָּר, מְרֻחָק, מְסֻיָּג; רִשְׁמִי, מְעֻנָּב (סלנג), מְכֻפְתָּר (סלנג) הא??

 

בּוֹדֵד, נִדָּח, מְרֻחָק, מְבוֹדָד, שְׁכוּחַ אֵל, רָחוֹק

שנמצא במרחק רב, שיש דרך ארוכה עד אליו, לא קרוב

מְיֻתָּם; גַּלְמוּד, עֲרִירִי (ספרותית)

כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה (מליצית) 

 

חציצה 

הַפְרָדָה

הַפְרָדַת כּוֹחוֹת / צֶבַע / רָשֻׁיּוֹת

כֹּשֶׁר הַפְרָדָה

 

הַבְדָּלָה ← לא כל הבדלה בין סוגי בני אדם שונים נקראת 'הפליה'

חִלּוּק

חֲלֻקָּה; קִטּוּעַ; פִּצּוּל; חֲצִיָּה

 

פֵּרוּד

פְּרֵדָה

פֵּרוּק

פֵּרוּק הַנֶּשֶׁק / לְגוֹרְמִים / החבילה

מִיטוּט, חִסּוּל (משפטים)

סְתִימַת הַגּוֹלֵל

1. (בהלכה) כיסוי הקבר ומילויו בעפר לאחר שהמת נטמן בתוכו.

    על-פי ההלכה האבלות מתחילה מסתימת הגולל.

2. סיום, ביטול או חיסול מוחלט של דבר מה.