Alex Ben-Ari
(אמיר גלבוע, מתוך המחזור אחד-עשר, אילה אשלח אותך)
יום העצמאות. ימים אחרונים של בידוד. אני מקבל על עצמי להתיישב לשמונה שעות של בהייה מול החלון הגדול ולראות מה יקרה. יום עבודה בלי עבודה. משורר שלא יודע לכתוב בהזמנה, עם הזמנה לפרסם את מה שלא יכתוב היום.
בחוץ, קרוב אבל לא מספיק בשביל לגעת, העץ המוּכר. משני צדדיו, מעבר לכביש הקטן החוצה את הרחוב, שני בנייני דירות לא גבוהים. מעל כל זה, פיסת שמים. אני נזכר בשיר הקצר של אמיר גלבוע על החלון שכל העולם עובר בו ובעיקר בסיום המפתיע, בצורך הדחוף שלו לקחת בבת אחת חזרה את השליטה.
יכול להיות שעכשיו, לראשונה, אני מתחיל להבין אותו. אם, כמו שהבטחתי, אתמסר לגמרי לעץ ומה שסביבו, העמוד באתר Bidud יישאר ריק. אם אתבונן בכל מה שיקרה בשעות האלה כחומר לכתיבה, יהיה לי מה לפרסם אבל לא אהיה באמת נוכח, כלומר אחמיץ את לב העניין. כישלון מזה וכישלון מזה. הנה חֶבל שראוי ללכת עליו.
עָלֶה נוֹשֵׁר
אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת
בְּדִיּוּק מֵהֵיכָן
מָה יֵשׁ
בְּתוֹךְ הָעֵץ?
עָנָן בְּצוּרַת
גּוּפָה שְׁמוּטַת אֵיבָרִים
נִגְרַר לְאַט מֵאֲחוֹרֵי בִּנְיָן
דָּבָר מוּזָר – בִּנְיָן.
עוֹמֵד. לֹא זָז.
אֲנָשִׁים עַל מִרְפָּסוֹת.
לֹא מִתְעוֹפְפִים. לֹא חוֹזְרִים.
כ ל הזמ ן קו רהמ ש ה ו
מִתְחַבְּרִים
אַגַּב תְּנוּעָה
זוּג עֲנָנִים
לָעֲנָנִים
לָעֵץ
לֹא אוֹתָה רוּחַ
מַנְגָּל יוֹם הָעַצְמָאוּת
בַּמִּרְפֶּסֶת מִמּוּל
הַסֵּבֶל עַל פָּנָיו שֶׁל הַכֶּלֶב
(נתן זך, שירים שונים, עמ' 76)
לָבָן
כָּחֹל
מַטַּס עֲנָנִים
פּוֹתֵחַ סֵפֶר
לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹת ע
גַּם צ יֵשׁ
עֵץ קָטָן
שָׁבוּי בַּעֲצִיץ
מִרְפֶּסֶת הַשְּׁכֵנִים
צִפּוֹרִים
עַל אַדְנֵי חַלּוֹנוֹת
תַּיָּרוּת פְּנִים
עָנָן נִסּוֹט
כָּבְדָן שֶׁל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
עַל הֶחָזֶה
(נתן זך, שירים שונים, עמ' 81)